יום שלישי, 30 בדצמבר 2014

 

אחיי ואחיותיי

אחותי עמית

עמית נולדה ב- 5.1.2001 בבית החולים"בלינסון" שבפתח תקווה.

עמית היא אחותי הבכורה  בת 14 לומדת היום בחטיבת הביניים "שזר" בכיתה ח.

  אני והיא רוקדות שרות ומבלות ביחד אחר הצהריים  היא שותפת סוד מושלמת.


אני חושבת שבמידה מסוימת עמית משלימה אותי במקומות שלי קצת חסר.

מה שהייתי רוצה לקחת מעמית זה את הרוגע והשקדנות שלה והרצון העז להצליח.

"יש בה משהו מיוחד שאין באף אחת".....
אחי אסף


אסף נולד ב- 5.10.2003 בבית החולים "בלינסון" שבפתח תקווה.


כשאסף נולד זו אכן הייתה חגיגה למשפחתי שזכו לקבל בן אחרי 2 בנות (אמי מאוד רצתה לגוון ואבי רצה יורש...)


אסף נקרא כך מכיוון שאמי מאוד אהבה את השם ולא היה מקום לחשיבה על שם אחר, תמיד רצתה שיוולד עם שם של טייס (אסף שלם).
אסף היום תלמיד בכיתה ו' בבית ספר "רמז" בכפר סבא, ילד מאוד רגיש ויפה תואר בעל גומות חן מיוחדות מאוד.
יש ביני לבינו קשר קצת אחר, קשר של דאגה ורצון לעזור לו ולשמור עליו וקשר מאוד חברי.
אסף השותף הכי טוב שלי אנחנו מאוד נהנים לשחק ולשיר יחד.
אסף  שחקן  כדורגל  מצטיין.
אני רוצה לקחת מאסף את האנרגיות המטורפות שלו.


אחותי ליאה

ליאה י נולדה ב- 26/8/2009 בבית החולים "בלינסון" שבפתח תקווה.

ליאה נקראה מכיוון ששם זה היה בכובע ההגרלות של המשפחה. כל אחד שם שם שהוא הכי אוהב (עמית רשמה ליאה) וכשנבחרתי להוציא את הפתק יצא השם  ליאה.

כשליאה נולדה אני הייתה בת כמעט 9 .

ליאה   היא בת הזקונים להוריי, שנולדה ללא תכנון מיוחד.

ילדה בת 5 כיום בגן  חובה "אנקור" ילדה מאוד אנרגטית ויפה, מאוד אוהבת לשחק כדורגל עם הבנים.

ליאה ולי יש קשר מיוחד במינו, קצת קשה, שתינו בעלות אופי זהה ולכן לא מאוד מסתדרות יחד. אני מאוד  דואגת ושומרת עליה.

בליאה אני מגלה את עצמי כמו בילדותי  ומגלה שעדיין לא התבגרתי, ליאה מצליחה להוציא ממני את הילדה שבי ואת העצבים והכעס.

ילדה יפה בעלת גומות חן מדהימות ותלתלים מקסימים.


 


יום ראשון, 21 בדצמבר 2014


אבא ניר


אבי ניר נולד בתאריך 22.6.1970 בבת ים ,

הוא גדל והתחנך בבית הספר דתי "תחכמוני" עד כיתה ח'.

"הייתי תלמיד שובב ומלא שמחת חיים, השתתפתי בכל פעילויות בית הספר."

"האווירה בבית שלנו הייתה אווירה משפחתית חמה עם הרבה שמחת חיים,בנוסף אליי היו 2 אחיות מירב וקרן."

מערכת היחסים בינינו  הייתה קרובה מאוד ראוי לציין שהבית היה קרוב לים ואני בתור ילד ביליתי  המון שעות בתחביבים האהובים עליי גלישת גלים, שחייה, ושייט באופנועי ים"

בר מצווה

את טקס בר המצווה חגג אבי יחד עם אחותו מירב באולם ארועים בבת ים, מירב חגגה בת מצווה ואבא חגג בר מצווה, ארוע ראשון למשפחה, ההתרגשות הייתה גדולה ומכופלת.

גיל הבגרות

בגיל הנעורים שלי למדתי בבית הספר תיכון מקצועי במסלול חשמל ואלקטרוניקה וכמו בבית הספר היסודי המשכתי להיות נער שובב מצחיק שמלקט סביבו חברים וחברות רבים. הפגשים נערכו בבית של סבתא רחלה שאהבה לקבל את כולם, להאכיל ולפנק את כל חבריי.
את לימודי סיימתי עם תעודת בגרות.

צבא
"התגייסתי לצהל ושירתתי בחיל האוויר בטייסת קרב כמפקד צוות האחראי על מערכות נשק ובקרה חשמליים של מסוקי התקיפה. תקופת השירות הצבאי הייתה חוויה מיוחדת עבורי, המרחק מהבית והחברים היה המכשול העיקרי, אך הסיפוק, תחושת הנתינה והערכה הרבה שרכשו לי מפקדי מילאה וגרמה לתחושת גאווה.


הכרות עם אמא...

בשנת 1991 נפגשו אמא ריקי ואבא ניר והפכו לזוג חברים הכרנו בצורה מקרית לגמרי (מעין פגישה עיוורת) ומאותו רגע הבנו שזו הולכת להיות  הכרות ארוכה ומיוחדת.

החתונה

ב-6.31997 לאחר 6 שנות חברות החליטו הורי  למסד את הקשר והתחתנו, ביום החתונה מספרים הורי שירד גשם זלעפות, אבל החום והשמחה בלב היתה גדולה הם ערכו חתונה גדולה ומפוארת עם כ- 450 מוזמנים.

את ירח הדבש בילו בקלאב בטורקיה, בטיולים, ארוחות ופינוקים שהשאירו חשק לעוד....

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
אמא ריקי




"אם תלמד לתת כמו שאתה לוקח

אם תדע להקשיב לפני שתתווכח,

אם תשקול שנית לפני שתתרתח

אם לעיתים תוותר ותהיה זה שסולח,

אם תשתדל מעט גם אחרים לשמח,

אז תדע סוף סוף וידעו כולם
שגדלת באמת ובגרת בן אדם (ר. קיפלינג)


 
 

אמא ריקי נולדה ב-23.9.1973 בבית היולדות כפר סבא.
בת מזל מאוזניים ושמה נבחר מתוך אהבה לשם מצד סבתי,לאימי יש 3 אחים: בני בן 41,שבינו לבין אמי הבדל של שנה בלבד
אורלי בת 33 בינה לבין אמי יש הבדל של 8 שנים מסקנה:אמי ילדת סנדביץ.
 
 
 
הלידה
 
נולדה בלידה רגילה  במשקל 3.3 ק"ג למשפחה מסורתית.כאשר אמי הייתה בת חודש פרצה מלחמת יום הכיפורים ,באותה תקופה שרר מתח,והרבה פחדים והיסטריה ומשם לדעתי הכל התחיל.
 
תקופת הילדות
אמי גרה בכפר סבא במשך כל ילדותה בבית חם ועוטף מלא שמחה,ודאגה שהרעיפה סבתי מרי.
"הבית תמיד היה מלא באנשים,בחברים,בית פתוח ומחבק,כולם מגיעים להתארח ולהתפנק אצל סבתא מרי".כך אומרת אמי.
אימי למדה בבית הספר היסודי "רמז" ומשם עברה לחטיבת הביניים "שרת".
"היא הייתה תלמידה מצטיינת"כך אומרת סבתי. נהגה לנגן בחלילית והייתה שותפה בכל הפעילויות של הנוער העובד והלומד בעיר.
מחטיבת הביניים עברה לתיכון "אורט שפירא" שם סיימה בהיצטיינות במגמת מנהל עסקים במהלך הלימודים עבדה בקפה "לונדון" כמלצרית ומיכוון שהייתה יפה קיבלה הרבה טיפים.

בת מצווה
אמי חגגה את הבת מצווה שלה בחיק המשפחה בארוחה משפחתית.
שכן תמיד חוזרת ואומרת שלהבדיל מהיום לא היו חגיגות במועדונים והפקות מטורפות כמו היום{היו רק גלידריות...}

צה"ל "עמוד דום"
אימי המפקדת הנוכחית של הבית מילאה תפקיד בצה"ל  כמשקית משמעת תחילה במשך שירות החובה ובמשך שנת הקבע שימשה כרלשית תקציבים. פרידתה מצה"ל הייתה מרגשת במיוחד בטקס שאליו הוזמן מפקד חיל הים וכל משפחתה.( כן כן יש המון תמונות....). משם החלה המפקדת את דרכה הפיקודית עד עצם היום הזה... אימי עזבה את צה"ל לטובת עבודה בכנסת ישראל במשרד התחבורה, שם עברה יחד עם מפקדה הצבאי לירושלים אך במהרה  הבינה שהמרחק מהמשפחה והגעגועים גוברים, וההעכרה נפלה לטובת המשפחה ואמי עזבה את התפקיד ואת ירושלים.

אירוע מיוחד בחייה
הכל מתגמד  ליד הלידה הראשונה של אחותי הגדולה וכמובן מיד אחרי היו עוד 3 אירועים  הלידה שלי של אח שלי ושל אחותי הקטנה.
  

 




 
 



יום רביעי, 26 בנובמבר 2014

 
 
טיול בת מצווה לספרד
 
 
טיול בת המצווה שלי הוקדם ל-26.6.2013 טסתי לטיול בת מצווה לספרד עם סבא גקי ,סבתא מרי ,אמא, אחותי עמית ואני. טסנו לעיירת הנופש:קוסטה בראווה, במלון "קפריצ'י ורד'', השוכן על חוף ימה של ספרד.
בטיול ביקרנו במוזיאון "דאלי" חוויה עצומה, טיפסנו ברכבת שיניים מיוחדת(קצת מפחיד) לגובה של 2000 רגל למקום קסום ומבודד הנקרא "עמק נוריה", בילינו שם יום שלם ונהנינו מכל רגע.
ביקרנו ברובע היהודי, טילנו בכל שעות היום יחד בהנאה וצחוק גדול, ביקרנו בעיירתו של גאודי ולפארק "גואל" הלכנו קילמוטרים ברגל יחד כל המשפחה.

את קוסטה בראווה ראינו מרכבת פתוחה בנסיעה ארוכה, ביקרנו במופע פלמנקו מקורי וברור שעל חווית הקניות בברצלונה לא ויתרנו, קנינו, וקנינו עד שסבא התעייף והחליט שהוא יושב על ספסל ולא זז ממנו עד שאנחנו מסיימות.
זו הייתה  חוויה מהנה, טיול בת מצווה עם סבא וסבתא האהובים שלי שלא הפסיקו לפנק אותנו, לעטוף ולחבק.
 
 
 


 
 

 
 
   בת מצווה
 
 
את בת המצווה שלי חגגתי ב-4.8.14 הכל התחיל בבוקר נוסף של מבצע "צוק איתן"  כאשר אמי הכינה ארוחת בוקר משפחתית, לאחר ארוחת הבוקר נסענו ליומיים כל המשפחה למלון, נהנינו יחד יומיים של משפחה, ארוחות במסעדה, וכיף גדול, כשחזרנו אמי ארגנה ארוחת בורגרים בבית עם כל המשפחה, שמחנו, רקדנו, שרנו ונהנינו מאוד.

כשהסתיימה מלחמת צוק איתן נערכה לכבודי מסיבה גדולה בביתי, עם כל המשפחה המורחבת.
בת המצווה שלי חלה בצל המלחמה, אבל משפחתי ניסתה להדחיק כמה שיותר את הנושא ולנסות לשמח אותי ביום זה.
 

איך הרגשתי ביום זה?

הייתי מאוד מאושרת, נהנתי מכל רגע ומשלל המסיבות שנערכו לכבודי, משפחתי עטפה אותי בהמון חום ואהבה, כול הקרובים לי ואהובים שלי השתתפו בשמחתי.
 
 
 

 




יום שבת, 22 בנובמבר 2014

הזהות האישית והמשפחתית


תעודת זהות


  
שם: אופיר

שם משפחה: שלם

משמעות השם: אבן יקרה.

פרשת השבוע שלי: "ראה"

תאריך לידה לועזי: 04.08.2002

תאריך לידה עברי: כ"ו באב


קצת על עצמי


נולדתי בתאריך העברי כ"ו באב ובתאריך הלועזי 04.8.2002 בשבוע 38 בבית יולדות "בלינסון" בפתח תקווה.
הלידה: במשך כל ההיריון הכל עבר תקין עם חששות גדולים  לבריאותי מצד אמי ואבי, אחותי עמית נולדה לפניי והייתה בסך הכל בת שנה כשאני נולדתי.
נולדתי בניתוח קיסרי, במשקל של 3.5 קילו, הוריי מעידים שהייתי תינוקות מדהימה ויפה עם פנים עגולות וורודות.
המשפט הראשון שאמרו עלי:"כמה יפה ומיוחדת (לפחות לא נולדה כמו עמית, קטנה ורזה).

שמי מדוע אני נקראת כך?

את שמי אופיר בחרה אמא ריקי, ראשית מכיוון שהיא מאוד אהבה שמות של בנים לבנות, שנית טוענת שהייתי יפה כמו אבן יקרה ומיוחדת.

איזה מן תינוקות הייתי?

כולם מספרים שהייתי תינוקות ממש עצבנית וקשה, עם גינונים של נסיכה נירדמת רק אצל אבא בהקפצות מיוחדות על הידיים, הייתי רוטנת וכועסת מכל דבר, אבל ללא ספק סקרנית ומיוחדת, עם טמפרמנט, ומאוד מאוד אצילה.
 


אני בעיני עצמי

אממממ..... קצת קשה לי להעיד על עצמי אך אם אני חייבת... אני מאוד ישרה והגונה, חרוצה ושקדנית ולא נשכח גם קצת שאפתנית, מציבה לעצמי מטרות ומאוד משתדלת לעמוד בהם.
מאוד אוהבת ומחוברת למשפחתי במיוחד לאבא ואמא
רגישה מאוד לזולת, כשלמישהו כואב או רע  אני חשה את כאבו בעצמי וזה בהחלט מעיב עלי ועל תחושותי גם אם האדם לא מאוד קרוב אלי.
אני קצת עקשנית ומשתדלת תמיד לעמוד על דעתי.

מתעניינת ב...

מתעניינת בשירה וריקוד, אוהבת לנגן בגיטרה, אוהבת מוסיקה ישראלית, מאוד אוהבת לתפור ולעשות סטיילינג מיוחד לכל בני הבית, צופה הדוקה של החדשות, מתעניינת בסיפורי השואה.

חיות אהובות

סוסים - מאוד אוהבת את העוצמה שהם מקרינים ואת היופי שלהם.
דולפינים - את השקט והשלווה בתוך המים והחברות היפה שלהם עם בני האדם.

אירועים מיוחדים בחיי....

  • לידתם של אסף וליאה אחותי הקטנה.
  • הגן הראשון שלי, גן "רותם" ואחר כך גן "אשל" - שם זכורה לי במיוחד הגננת טובה, אדיבה ומיוחדת שקטה ובעלת שפה מאוד עשירה. וגן "אנקור" עם הגננת ציפי - פצצת אנרגיה.
  • היום בו עליתי לכיתה א' היה מרגש במיוחד, הצטרפתי לבית ספר "רמז" יחד עם אחותי עמית שכבר הייתה בכיתה ב'.
  • הטיסה הראשונה שלי לחו"ל בגיל 8 טסתי עם סבא ג'קי וסבתא מרי ועמית לצרפת לטיול בן שבועיים ימים.
  • ה- 4.8.2014 היום בו חגגתי את בת המצווה שלי. (פירוט בהמשך)
  • יוני 2012 - טסתי עם אמא, אחותי עמית, סבא וסבתא לטיול בת מצווה של עמית ושלי.
  • החתונה של דודה אורלי וערן. הייתי שושבינה קטנה.
  • הולדתם של האחיינים שלי נועם, אלייה ואמה.

זיכרון הראשון שלי

לאחר שנתיים קשות בכיתה א' ו ב', שבהן לא חוויתי הצלחות גדולות והקושי היה עצום, בכיתה ג' התחלפה המורה שרון למורה מירה ופתאום פרחתי והצלחתי בכל, בסוף כיתה ג' קיבלתי בפני כל השכבה בארוע מיוחד תעודת הצטיינות שכבתית. זה היה מרגש מאוד וללא ספק שמפה התחילה הצמיחה.


אני בעיני אמא ריקי

"היום הראשון בו פגשתי בך לאחר ניתוח הקיסרי עמדתי פעורת פה ליופייך המיוחד, עגולה וורודה, שמנמנה עם מבט ממוקד".
מאז אני זוכרת כל צעד ושעל שלך, תינוקת קשה במיוחד מאוד עקשנית ועירנית, בעלת אופי מיוחד במינו.
דעתנית וסקרנית שלא נותנת מנוח, כולם קראו לך "העצבנית".
מאז לכשגדלת יפה שלי הפכת להיות מנומשת ומיוחדת במינה, בעלת יופי מיוחד, אצילה וקשובה. ללא ספק ילדה שלי שמשרה אווירה מיוחדת בבית של שמחה (וגם קצת צעקות).
אני מאוד אוהבת את הרגישות שלך את עוזרת לי בכל מטלות הבית, מאוד נקייה ומסודרת. 
אני מאוד אוהבת להיות שם בשבילך כל הזמן. להכנס איתך בסוף כל יום למיטה להיות חלק מסיפורי היום שלך.

אני בעיני אבא ניר

אופירי שלי נולדה ילדה מקסימה ויפה, חסרת סבלנות וקצת עצבנית, תינוקת שהייתה רגילה להירדם רק על הידיים שלי בתנועות סיבוביות מיוחדות וחזקות.
עם השנים אין ספק שהקשר שלי ושל אופיר הוא מיוחד במינו, דאגנית, איכפתית ורצינית מאוד.
פניה אצילות ומנומשות חייכניות ורגישות. אני מאוד אוהב ומתחבר לשקט הפנימי של אופיר, אין ספק שהילדה שלי תגיע רחוק בזכות השאפתנות והרצון העז להצליח.

אני בעיני סבתא מרי (אמא של אמא ריקי)

לאופירי שלי חשתי אהבה מיוחדת במינה בובה יפה יפה ויפה , תינוקות שלא כל כך אוהבת לאכול, קצת עצבנית בזמן השינה.
 ילדה מאוד מנומסת ואצילה, יפה ורגישה עם אוצר מילים עשיר וחריף...
 לא מפסיקה להפתיע עם תשובות לכל דבר.

אני בעיני סבא ג'קי (אבא של אמא ריקי)

כשנולדת שמחתי מאוד שקיבלתי פרח מיוחד במינו, תוספת מיוחדת ויפה למשפחה, והיום יותר מתמיד אני מאושר שאת חלק מהמשפחה כל כך בוגרת יפה ומיוחדת במינה. את ילדה חכמה ונבונה, תמיד חושבת לפני מעשה, חשיבה בוגרת ואחראית. מזל שלי שהתברכתי בך. 

אני בעיני סבתא רחלי (אמא של אבא)

אופיר נולדה כמו בובה יפה. גדולה וורודה, חייכנית ולעיתים גם מצחיקה.
אופירי שלי ילדה יפה מיום היוולדה, ילדה מאוד חריפה עם חוכמה מאוד גדולה להבין ולדעת מה מותר ומה אסור, ילדה מאוד אחראית. לסיכום אופירי שלי הייתה ילדה בובה ונשארה בובה.

אני בעיני סבא שלמה (אבא של אבא)

"כשנולדת גרמת לי אושר רב, אמרתי שנולדה לי עוד מלאכית, גם כיום את מוכיחה את עצמך ואני נהנה ממך, מאישיותך, ובטח מיופייך. 

הדמויות שהשאירו עליי את רישומן

במשפחה - אמא, אבא, סבים וסבתות, דודה אורלי, דודה קרן.
בחיי - המורה הדס - מורתי לכיתה ד' וה' - מאוד אהבתי אותה והרגשתי את אהבה אלי בחזרה. הייתה קשובה לי, ודואגת לי, באסיפת ההורים האחרונה, הסתכלה עלי ואמרה: "אופירי שלי בעוד כמה שנים כשתהייה מוצלחת מאוד אני לא יפסיק להתגאות שהיית תלמידה שלי".
שמעון פרס - נשיא המדינה לשעבר - ישר, משכיל, חכם מאוד שתרם במהלך כל שנות חייו למדינה.
אילן ואסף רמון - שעליהם קראתי ושמעתי המון.

ספר האהוב עליי ביותר

הספר האהוב עלי שהשאיר את חותמו הינו "שרה גיבורת נילי" אני מזדהה עם הדמות, מאוד אוהבת סיפורי מלחמה וגבורה, ספר ראוי לציון שמספר בצורה יפה על עברה של מדינת ישראל, אין מדע בדיוני ואין אשליות, הכל סיפור חיים מרתק ומיוחד.

בעוד 10 שנים

לאחר שירותי הצבאי בו מקווה לשרת בפקיד מוביל (חולמת להיות קצינה).
בתום שירותי הצבאי חולמת ללמוד משפטים  - צדק והגינות הם בעיני המקום הראשון לשים את כל תשומת הלב, ואם ייצא ואלך במקום בו אוכל לשפוט ולהחליט על צדק אין לי ספק שאעשה זאת בצורה הוגנת וישרה ובהמשך לשמש כשופטת בבית משפט העליון.
ואיך לא מקווה להגיע גם לטייל בארה"ב ובניו-יורק.


















מבוא

 

"המשפחה שלי היא הכל בשבילי

היא חיבוק וגאווה, היא ויכוחים והסכמה

היא רגעי עצב ושמחה

ובעיקר זכות אחת גדולה

של שייכות ואהבה.

בעבודה זו אני אציג את משפחתי הקרובה והמורחבת, את קורות חייהם, את מסעותיהם את הסיפורים המצחיקים, ההיכרויות המרגשות האוספים ההיסטוריים, התמונות והזכרונות שיישארו איתי לנצח.

 
"כי האדם עץ השדה"....  כמו העץ לכל אדם יש שורשים, בעבודה זו אתחיל להציג את שורשי שכן אין לי ספק שאין עתיד ללא עבר.